The Teliya Ye.Sh.U. (תליית ישו: Hanging Esav) or Tole in Yiddish is a 12 section tale based on Yohanan Ben Zakkai's story of Ben Stada from which the Gentiles' so-called "Toledot Yeshu" and other such tales originated.

It is referred to by Rashi as a tradition describing the origins of the Evangelion with legitimate Jews who infected their culture for the good of all Jews.

Hagahos Baruch Frankel on 580 also refers to this manuscript.

The Teliya was read by Messianic Noahites often over a game of Trumps on Nittle Nacht (ניטל נאכט), the first night of Kalenda. The word Nittle (ניטל) is the Yiddish pun used for the Nativity of the Evangelion after Dositheus (the Ashkenazi version of "Krampus") was hanged. The Ashkenazi version of Santa is the Spirit of Elijah.

The Teliya Ye.Sh.U. is the origin story for the Evangelion from the Judaic perspective. It could be described as a second book of Acts which has only preserved in Judaism. It is the inspiration behind certain apocryphal books such as the Acts of Peter and the many doctored versions of the story which are known as the Toledot Yeshus; many corrupted versions of the Teliya which emerged from Jews converted to Christianity under the 1588 laws of the Polish-Lithuanian Republic as well as from Karaites of Worms to slander Jews in other parts.

In its original condition the Teliya is usually told in 12 parts:

1. Part 1 is always an expansion of the Sanhedrin.67a.15 origin story of Dositheus HaMitzri.
2. Part 2 is always about his Karaite tendencies in childhood.
3. Part 3 is always about the Baetylus in Jeroboam's Sanctuary and is based on Shabbat 104b:5 and Sotah 47a.6-15 and Sanhedrin 107b:12-14
4. Part 4 is always about Dositheus making Helene of Adiabene believe in him but is not always included.
5. Part 5 is always an explanation of Berakhot 17b:1 demonstrating how Dositheus messed up by pushing too far after he had convinced Helene of Adiabene. It always includes his floating on water using Millstones to scare the messengers of Herod Agrippa II (who had been convinced by Paul) and his airborne battle with St Peter which also appears in the Acts of Peter.
6. Part 6 is how St Jude helped Herod Agrippa II and Beit Hillel catch Dositheus.
7. Part 7 is always about the trials and is based on Sanhedrin 43a:23-26 and Sanhedrin 43a:20-22
8. Part 8 is always an explanation of Sanhedrin.67a.14 and Gittin.57a.3-4 as the way to bury witches.
9. Part 9 is a back story for Avodah Zarah 16b:17 and Avodah Zarah 17a:1-2 and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2.11 and Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.13
10. Part 10 is always the backstory for Shabbat 116a.11 to 116b.2
11. Part 11 is always about Judaizers and the backstory to Berakhot 29a:9
12. Part 12 is always about Shabbat 116a.10 and how the teachings of Rav Shimeon became Torat Edom.

The pre-amble to this usually includes references to the following:

Elagabalism (Sotah 47a.6-15 & Sanhedrin 107b:12-14)

תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים [ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לעש"ו בשתי ידים]...[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה מאי הוא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה ועש"ו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח לי' שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדרי' של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן לא הוי קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואמר מר עש"ו כישף והסית והדיח את ישראל:]

Mesha'amadim = Meshumadim? (Kuzari.3.65)

ואמנם עשו וחבריו הם המשעמדים הנכנסים בתורת המעמודית הטבולים ביּרדן

Jerusalem_Talmud_Chagigah.2.2.

אֲנָן תַּנִּינָן. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אַב בֵּית דִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. מָּאן דְּאָמַר. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. עוֹבְדָא דַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה מְסַיֵּיעַ לֵּיהּ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי [הֲווֹן בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם] בָּעוּן מַמְנִיתֵיהּ נָשִׂיא בִּירוּשָׁלִַם. עֲרַק וַאֲזַל לֵיהּ לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה. וְהָיוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם כוֹתְבִין. מִיְּרוּשָׁלִַם הַגְּדוֹלָה לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה הַקְּטַנָּה. עַד מָתַי אָרוּסִי יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם וַאֲנִי יוֹשֶׂבֶת עֲגוּמָה עָלָיו. פִּרֵישׂ מַיְתֵי גַּו אִילְפָא. אֲמַר. דְּכוּרָה מָֽרְתָא דְבַיְתָא דְקִבַּלְתּוֹן מַה הֲווָת חֲסִֵירָה. אֲמַר לֵיהּ חַד מִן תַּלְמִידוֹי. רִבִּי עֵיְנָהּ הֲווָת שְׁבֻרָה. אֲמַר לֵיהּ. הָא תַרְתֵּיי גַּבָּךְ. חָדָא דַּחֲשַׁדְתָּנִי. וְחָדָא דְּאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ. מָה אָֽמְרִית. יָאייָא בְרֵיוָא. לָא אָֽמְרִית וְאֶלָּא בְעוֹבְדָהּ. וְכָעַס עֲלוֹי וְאָזַל.

The story is as follows.

1 Ben Setada/Pandira (Sanhedrin.67a.15)

בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל — סטדא בועל — פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אֵימא אמו סטדא אמו מרים מגדלא נשיא הואי כדאמרי בפומדיתא סטת דא מבעלה:]

3 JEROBOAM'S EGYPTIAN SHRINE (Shabbat 104b:5)

המסרט על בשרו: תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים: בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שער נשיא הואי אלא כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה: רש"י על שבת ק״ד ב:ה׳:ג׳ [הוספה מחסרונות הש"ס: בעל סטדא בועל פנדירא - ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר:]